Грех Сдома: почему Всевышний открыл Аврааму свой замысел
Перед уничтожением Сдома и Аморы Всевышний «советуется» с Авраамом. Зачем? И в чём был тот главный грех, который окончательно решил судьбу этих городов?
Вопрос
וַה' אָמָר: הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה?«И сказал Всевышний: утаю ли Я от Авраама то, что Я делаю?»
Почему Всевышний счёл нужным посоветоваться с Авраамом о том, что Он собирается сделать со Сдомом (סְדֹם) и Аморой (עֲמֹרָה)? И в чём состоял тот великий грех, который окончательно скрепил приговор этим городам?
Шанс, который получил Сдом
Всего за несколько лет до этого у жителей Сдома была большая заслуга и прекрасная возможность сделать тшуву (תְּשׁוּבָה). Во время войны царей все жители Сдома попали в плен, а всё их имущество было захвачено.
И пришёл праотец Авраам и с тремястами восемнадцатью своими воспитанниками (חֲנִיכָיו) сделал для них небывалое добро. С помощью Всевышнего произошло чудо: Авраам наголову разбил превосходящие силы царей и преследовал их до Ховы (к северу от Дамаска). Он освободил абсолютно всех пленных жителей Сдома — мужчин и женщин — и вернул всё их разграбленное имущество. И при этом не взял у них ничего:
אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ.«Ни нитки, ни ремня от сандалии не возьму я из всего, что твоё».
Из этого жители Сдома должны были научиться двум вещам:
- Благодарности (הַכָּרַת הַטּוֹב): поблагодарить Всевышнего и Авраама за великое чудо и спасение.
- Милосердию (מִדַּת הַחֶסֶד): самим делать добро друг другу, так же как Авраам поступил с ними.
Что сделали жители Сдома
Вместо того чтобы отказаться от своего зла, они обратили чудо в жестокосердие. Они сказали: «Раз Всевышний обогатил нас и вернул нам наше имущество, запрём наши двери перед прохожими, чтобы никто не приходил пользоваться нашим добром».
Это самая тяжёлая неблагодарность — использовать жизнь, подаренную тебе чудом, для того чтобы творить зло. Как сказал пророк:
הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ: גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ, וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה.«Вот в чём был грех Сдома, сестры твоей: гордыня, пресыщение хлебом и беспечный покой были у неё и у дочерей её, а руки бедного и нищего она не поддерживала».
Почему Всевышний открылся Аврааму
Теперь понятно, почему Всевышний «посоветовался» с Авраамом. Ведь именно Авраам спас Сдом, рискуя собственной жизнью, и тем самым стал как бы опекуном и защитником этого города. Всевышний сказал: «Я дал Аврааму заслугу спасти их — как же Я разрушу дело его рук, не сделав его участником?»
Поэтому Всевышний открыл ему суть приговора — чтобы Авраам встал и молил о милосердии. А когда Авраам помолился и в городе не нашлось даже десяти праведников, всем стало ясно: все сроки вышли, и у города, который так неблагодарно ответил на оказанное ему добро, больше нет надежды.
Итоги
- Шанс Сдома. Спасение руками Авраама было для Сдома призывом к благодарности и милосердию.
- Грех Сдома. Жители обратили чудо во зло: заперли двери перед бедными и прохожими. Это и есть грех, о котором говорит пророк Йехезкель.
- Почему Всевышний открылся Аврааму. Авраам спас Сдом и стал его защитником, поэтому без его участия приговор не мог быть исполнен. Его молитва показала, что спасти город уже нельзя.
Die Sünde Sodoms: Warum G-tt Abraham Seinen Plan offenbarte
Bevor Sodom und Gomorra zerstört werden, „berät“ sich G-tt mit Abraham. Warum? Und worin bestand die große Sünde, die das Urteil über diese Städte endgültig besiegelte?
Die Frage
וַה' אָמָר: הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה?„Und der Ewige sprach: Soll Ich vor Abraham verbergen, was Ich tun will?“
Warum hielt es G-tt für nötig, sich mit Abraham darüber zu beraten, was Er mit Sodom (סְדֹם) und Gomorra (עֲמֹרָה) vorhatte? Und worin bestand die große Sünde, die das Urteil über diese Städte endgültig besiegelte?
Die Chance, die Sodom bekam
Nur wenige Jahre zuvor hatten die Bewohner Sodoms ein großes Verdienst und eine wunderbare Gelegenheit zur Teschuwa (תְּשׁוּבָה). Im Krieg der Könige gerieten alle Bewohner Sodoms in Gefangenschaft, und ihr ganzer Besitz wurde erbeutet.
Da kam unser Vater Abraham und erwies ihnen mit seinen dreihundertachtzehn Zöglingen (חֲנִיכָיו) eine außergewöhnliche Wohltat. Mit G-ttes Hilfe geschah ein Wunder: Abraham schlug die weit überlegenen Heere der Könige vernichtend und verfolgte sie bis nach Choba (nördlich von Damaskus). Er befreite ausnahmslos alle gefangenen Bewohner Sodoms – Männer und Frauen – und brachte ihren gesamten geraubten Besitz zurück. Und dabei nahm er nichts von ihnen:
אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ.„Nicht einen Faden noch einen Schuhriemen nehme ich von allem, was dein ist.“
Daraus hätten die Bewohner Sodoms zweierlei lernen sollen:
- Dankbarkeit (הַכָּרַת הַטּוֹב): G-tt und Abraham für das große Wunder und die Rettung zu danken.
- Güte (מִדַּת הַחֶסֶד): einander Gutes zu tun, so wie Abraham es ihnen gegenüber getan hatte.
Was die Bewohner Sodoms taten
Anstatt von ihrer Bosheit abzulassen, machten sie aus dem Wunder Hartherzigkeit. Sie sagten: „Da G-tt uns reich gemacht und uns unseren Besitz zurückgegeben hat, verschließen wir unsere Türen vor den Durchreisenden, damit niemand kommt und von uns profitiert.“
Das ist die schwerste Undankbarkeit – das Leben, das einem durch ein Wunder geschenkt wurde, dazu zu nutzen, Böses zu tun. Wie der Prophet sagt:
הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ: גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ, וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה.„Siehe, dies war die Schuld Sodoms, deiner Schwester: Hochmut, Überfluss an Brot und sorglose Ruhe hatten sie und ihre Töchter, aber die Hand des Armen und Bedürftigen stärkte sie nicht.“
Warum G-tt sich Abraham offenbarte
Jetzt verstehen wir, warum G-tt sich mit Abraham „beriet“. Denn gerade Abraham hatte Sodom unter Einsatz seines eigenen Lebens gerettet und war dadurch gewissermaßen zum Vormund und Beschützer dieser Stadt geworden. G-tt sprach: „Ich habe Abraham das Verdienst gegeben, sie zu retten – wie soll Ich das Werk seiner Hände zerstören, ohne ihn daran teilhaben zu lassen?“
Deshalb offenbarte G-tt ihm das Urteil – damit Abraham aufstehe und um Erbarmen bitte. Und als Abraham betete und sich in der Stadt nicht einmal zehn Gerechte fanden, wurde für alle sichtbar: Alle Fristen waren abgelaufen, und für eine Stadt, die die ihr erwiesene Güte mit solcher Undankbarkeit vergalt, gab es keine Hoffnung mehr.
Zusammenfassung
- Sodoms Chance. Die Rettung durch Abraham war für Sodom ein Aufruf zu Dankbarkeit und Güte.
- Sodoms Sünde. Die Bewohner machten aus dem Wunder Böses: Sie verschlossen ihre Türen vor Armen und Durchreisenden. Genau das ist die Sünde, von der der Prophet Jecheskel spricht.
- Warum G-tt sich Abraham offenbarte. Abraham hatte Sodom gerettet und war sein Beschützer geworden – deshalb konnte das Urteil nicht ohne ihn vollstreckt werden. Sein Gebet zeigte, dass die Stadt nicht mehr zu retten war.
ביאור בעניין חטא סדום והמלכת אברהם בסוד הפיכתה
קָשֶׁה: מַה רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְלֹךְ בְּאַבְרָהָם בַּאֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה בִּסְדֹם וַעֲמֹרָה? וּמַהוּ יְסוֹד עֲוֹנָם הַגָּדוֹל שֶׁחָתַם אֶת דִּינָם לִכְלָיָה?
וַה' אָמָר: הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה?זְכוּתָהּ שֶׁל סְדֹם
וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ: כִּי הִנֵּה הָיָה לְאַנְשֵׁי סְדֹם זְכוּת וְהִזְדַּמְנוּת גְּדוֹלָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שָׁנִים מְעַטּוֹת קֹדֶם לָכֵן. שֶׁהֲרֵי בְּמִלְחֶמֶת הַמְּלָכִים נִשְׁבּוּ כָּל אַנְשֵׁי סְדֹם וְנִלְקַח כָּל רְכוּשָׁם, וּבָא אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וּבִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁמֹנָה עָשָׂר חֲנִיכָיו עָשָׂה עִמָּהֶם חֶסֶד שֶׁאֵינוֹ מָצוּי: בְּעֶזְרַת ה' נַעֲשָׂה לוֹ נֵס, וְהִכָּה אֶת הַמְּלָכִים אַף שֶׁהָיוּ רַבִּים מִמֶּנּוּ, וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק. הִצִּיל אֶת כָּל שְׁבוּיֵי סְדֹם, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, הֶחֱזִיר לָהֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיהֶם וּרְכוּשָׁם, וְלֹא לָקַח מֵהֶם "מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל".
אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ.וְהָיָה לָהֶם לִלְמֹד מִזֶּה שְׁנֵי דְּבָרִים:
- הַכָּרַת הַטּוֹב: לְהוֹדוֹת לַה' וּלְאַבְרָהָם עַל הַנֵּס הַגָּדוֹל וְהַהַצָּלָה.
- לִמּוּד מִדַּת הַחֶסֶד: לִהְיוֹת גּוֹמְלֵי חֲסָדִים זֶה עִם זֶה כְּפִי שֶׁנָּהַג עִמָּהֶם אַבְרָהָם.
כְּפִיּוּת הַטּוֹבָה שֶׁל סְדֹם
וּמֶה עָשׂוּ אַנְשֵׁי סְדֹם? תַּחַת אֲשֶׁר יָשׁוּבוּ מֵרָעָתָם, הָפְכוּ אֶת הַנֵּס לְרֹעַ לֵב. אָמְרוּ: "מֵאַחַר שֶׁהֶעֱשִׁירָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֶחֱזִיר לָנוּ רְכוּשֵׁנוּ, נִנְעֹל דְּלָתֵינוּ מִפְּנֵי עוֹבְרֵי וְשָׁבִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹאוּ אֲנָשִׁים לֵהָנוֹת מֵאִתָּנוּ". וְזוֹהִי כְּפִיּוּת טוֹבָה הַקָּשָׁה מִכֹּל – שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּחַיִים שֶׁנִּתְּנוּ לָהֶם בְּנֵס כְּדֵי לִגְמֹל רָעָה. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא:
הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ: גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ, וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה.לָמָּה נִמְלַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאַבְרָהָם
וּבָזֶה יֻבַּן לָמָּה נִמְלַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאַבְרָהָם: מֵאַחַר שֶׁאַבְרָהָם הוּא זֶה שֶׁהִצִּיל אֶת סְדֹם בְּדָמוֹ וּבְכֹחוֹ, נַעֲשָׂה כִּבְיָכוֹל אָפּוֹטְרוֹפּוֹס וּמָגֵן שֶׁלָּהֶם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "אֲנִי נָתַתִּי לְאַבְרָהָם אֶת הַזְּכוּת לְהַצִּילָם, וְאֵיךְ אַחֲרִיב אֶת מַעֲשֵׂה יָדָיו בְּלִי לְשַׁתְּפוֹ?"
עַל כֵּן גִּלָּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת סוֹד הַמִּשְׁפָּט, כְּדֵי שֶׁיַּעֲמֹד אַבְרָהָם וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים. וּכְשֶׁהִתְפַּלֵּל אַבְרָהָם וְלֹא נִמְצְאוּ אֲפִילוּ עֲשָׂרָה צַדִּיקִים, הוּכַח לְעֵינֵי כֹּל שֶׁכָּלוּ כָּל הַקִּצִּין וְאֵין עוֹד תִּקְוָה לְעִיר שֶׁגָּמְלָה כְּפִיּוּת טוֹבָה כָּזֹאת לַחֶסֶד שֶׁנַּעֲשָׂה עִמָּהּ.